את הפוסט הזה אני כותבת מתוך הזדהות שיש לי לעיתים קרובות מידי, עם הורים, בעיקר אמהות, שאני רואה שנמצאות במקום דומה לזה שבו אני הייתי, ואולי השיתוף הזה יצליח לתת להם נקודת מבט נוספת.

אחורה בזמן, ללפני 6 שנים, הילה בת 8.5, אורי פעוט בן שנתיים וחצי, וההורות שלי היתה סיוט אחד מתמשך. עם ילדה שכמעט כל יום מתרגזת ובוכה ומלא דרמה. עם קושי מתמשך שהיה לה בלימודים, ועם חברים, ובדינמיקה המשפחתית.

מה לא היה לנו שם? ילדת עם אנרגיות מטורפות, בעיית קשב, זכרון לטווח קצר מאותגר ביותר, בעיית קואורדינציה, דיספרקסיה קלה (שלומיאליות בלשון העם). כל אלה ביחד ולחוד מקשים מאד על חווית הלמידה בבית ספר. מקשים מאד באינטראקציה בין חברים (מרחב אישי, עוצמת החיבוק) ובבית עם האח הקטן (כל יום היה סוג של נס רפואי שצלחנו אותו). ילדה ששמעה אותי בעיקר אומרת ״בזהירות!״. ילדה שלא משתפת בקשיים שנערמים בבית ספר אבל גם לא יכולה להכיל אותם, אז פשוט מתפרקת כל יום בלי שנבין למה.

נקודת המפנה עבורי היתה, כשלאחר מאמצים רבים, הצלחתי לקבוע פגישה עם היועצת החינוכית (פסיכולוגית חיצונית שעובדת עם בית הספר), ובשיחה שישבתי ומניתי בה את כל הנ״ל, היא אמרה לי משפט אחר שיצר אדוות, ולאחר מכן גלים שלמים בתודעה שלי.

(אני מביאה את המשפט בלשונו המקורית, מאחר ולא הצלחתי למצוא תרגום עברי שהולם את הנאמר).

“you see your daughter in a very fragmented way”.

וזה היה כל כך מדוייק. ראיתי את הילה כצבר של כשלים נויירולוגים מסוגים שונים. כערימה של אתגרים ששלובים זה בזה כמו פלונטר.

אבל לא ראיתי את הילה.

אז עצרתי. והתחלתי להסתכל. התחלתי לחפש. מה מיוחד בה? מה טוב בה? מה אפשר לאהוב בה?

נאחזתי במחשבה שכל אחד הגיע לעולם עם מתנה מיוחדת לו. מה המתנה שלה?

לקח לי המון זמן ללמוד אותה מחדש. להעריך אותה מחדש. לאהוב אותה מחדש.

ומשם להסתכל על העולם מנקודת המבט שלה:

כמה קשה!! להיות מלאת אנרגיה ולשבת יום שלם ממושמעת בכיתה! איך אפשר להתרכז כשהגוף שלך רוצה לרקוד?

איך אפשר להבין מספרים כשהראש רק רוצה לדמיין סיפורים?

איך אפשר להיות מאופק כשאתה מרוגש?

כמה מבאס כל היום לחטוף מכות ושכואב כל הזמן סתם. בגלל פינה של שולחן. בגלל דלת. בגלל משקוף. איזה מתסכל ומייאש זה שתמיד נשפך לי ונופל לי מהידיים.

כשהתחלתי לראות את העולם מהעיניים שלה, נפתח בי סכר החמלה. מאותו רגע הייתי בעדה. אני והיא נגד העולם.

ראיתי את הקושי שלה עם הלימודים וישבנו ודיברנו על איזה עולם מעצבן זה שיש בו מבחני מיצ״ב שמלחיצים מורים שמלחיצים ילדים. על איזה באסה שהמורים מתרכזים רק באנגלית ומתמטיקה שהיסטוריה כל כך יותר מעניין ואמנות כל כך הרבה יותר זורם.

איזה מאכזב שטפיחה קלה על השכם לחבר יצאה בטעות כמו דחיפה ועכשיו כולם חושבים שהיא הרביצה בכוונה. והקרדיגן שהיא בטעות זרקה על חברה פגע בה בדיוק עם הכפתור בעין והיתה מריבה גדולה.

התחלנו לדבר הרבה באותה תקופה. שיחות נפש. סיפרתי לה הרבה על החוויות שלי בתור ילדה.

אתם מבינים. הייתי כמוה. או בעצם היא כמוני. כמו כל הדברים שקשה לי איתם בעצמי. כל הדברים הלא פתורים שלי עם עצמי, היקום שלך לי אותם להתמודדות בסיבוב מחודש.

אז אמרתי לה כמה אני אוהבת אותה. ומעריכה את היכולות שלה לצחוק ולשמוח. המתנה המיוחדת שלה של דמיון שופע שיש לכל כך מעט מאיתנו, שפורץ ממנה כמעיין נובע בסיפורים אינסוף שהיא כותבת. בציורים שהיא מציירת. ושאין לי ספק שהדבר המיוחד הזה שלה ימצא יום אחד את הדרך לשנות את העולם למקום טוב יותר.

בינתיים, במקום שבו אנחנו נמצאים, מערכת חינוך, מבחנים… נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לשפר עבורה את החוויה. נתאמן ונתאמץ למבחנים כדי להראות לה שהיא כן מסוגלת ויכולה וראויה. ומשתפרת. ומתקדמת. ומוערכת.

הדרך שלי איתה עוד ארוכה. אבל היא כבר לא צועדת לבד. והיא מתקדמת. והיא משתפרת. והיא מתאמצת. והשינוי מזדחל לו, אבל נוכח.

והבטחון גודל, והתסכול ממש מצומצם.

ואני מודה לאלוהים ששלח לי את הפסיכולוגית ההיא עם המשפט הזה.

וכל הכלים שצברתי בדרך ההורית שלי שסייעו לי לתמוך זה.

ואני רואה אתכם. הורים כמוני. שהמערכת לפעמים שוברת. ומכופפת אתכם להסתכל על הילד שלכם דרך העינים שלה. שולחת אתכם לאבחן אותו, לטפל בו, שוברת לכם את המראה של הילד לרסיסים של הגדרות. גורמת לו ולכם להרגיש כשלון.

אז אם תשאלו אותי, המפתח הוא לנטוש את נקודת המבט ״של המערכת״ ולהסתכל על הילד שלכם כבנאדם שלם. ואז לכופף את המערכת לטובתו. לא ההפך.

אם אתם מכירים מישהו שהפוסט הזה יכול לתרום לו באיזשהי דרך, תהיו חברים וצרפו אותו לקבוצה ❤️

מוזמנת לשתף

Facebook
LinkedIn

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ידע ומחקר
סיון בכרך

הביולוגיה של הטמפרמנטים

מה היא אישיות בעצם? כולנו משתמשים במילה הזו, אבל מה זה בעצם אומר. יש כל מיני דרכים להגדיר ולתאר אותה, איגוד הפסיכולוגים האמריקאי מגדיר: הבדלים

Read More »
ידע ומחקר
סיון בכרך

סגנונות תקשורת למתחילים

סגנונות תקשורת הם מודלים פסיכולוגיים שמשתמשים לתיאור והבנת ההבדלים האישיים בין אנשים. הם מתייחסים למאפיינים פסיכולוגיים מתמשכים ויציבים הקשורים לאופן התנהגות והתגובות הרגשיות של האדם.

Read More »
אסימונים
סיון בכרך

היעוד בחיים

יעוד בחיים: קיים בכלל דבר כזה? האם יש אחד כזה לכל אחד ואחת מאיתנו? האם קיים יעוד אחד או יותר? האם הוא קבוע או משתנה?

Read More »
אסימונים
סיון בכרך

אבק כוכבים

אבק כוכבים. זה החומר שכולנו נוצרנו ממנו. כל אחד ואחת מאיתנו, כולנו,נוצרנו מאבק כוכבים. בכל אחד ואחד מאיתנו,בכולנו,קיים ניצוץ שיכול להאיר,בין אם השתקפות של אור

Read More »

לקבלת המדריך במתנה לחצי כאן

אנחנו חברות כבר?

הרשמי לניוזלטר שלי וקבלי כתובת חדשות, מידע ומדריכים ישירות אלייך למייל