אני עוקבת אחריה בסטורי, היא השראה בשבילי!
אז למה לפעמים אני מתכווצת?
למה לפעמים אני יוצאת מהסטורי שלה במקום להמשיך?
איך זה שהיא כל הזמן מייצרת תוכן בקלות, יוזמת סדנאות, מוכרת אותן בקלות, ואצלי זה לא ממש מתניע?

ברוכות הבאות לשיח שמתקיים אצלי בראש.
מה כל זה אומר?
בת׳כלס: שאני מקנאה.

את מקנאה? איך זה? את מאמנת יש לך את כל הכלים!? – אומר לי הקול הביקורתי הפנימי.

נכון, אבל עובדה.
אני רואה את ההצלחה שלה ומתכווצת.
צריכה לקחת נשימה כדי שיצא לי הפרגון.
אני מסתכלת עליה ורואה את כל מה שאני לא.
או אם נהיה כנים, לא באמת *הכל*. אבל חלק.

קנאה.

רק המילה כבר יוצרת לנו בפנים כיווץ.

אסוציאציות של רוע מוסווה, של צרות עין ועין רעה, של חוסר פרגון במקרה הטוב.

כל אלה.

אחד הסיפורים הראשונים והעוצמתיים בתנ״ך היה רצח הבל בידי קין הקנאי.

כל האגדות של דיסני מלאות ברוע שמגיע איתה.

לא פלא שלמדנו לסלוד ממנה, לבוז לה, להתרחק ממנה, להחשיב אותה כפגם מוסרי.

העניין הוא שקנאה היא רק רגש!
רגש עם יחסי ציבור גרועים.
היא טבעית לנו וגם חשובה כמו הפחד, התסכול, העצבות, השמחה.
היא חלק מהמנגנון האנושי שלנו, וכמו לכל הרגשות גם לה יש תפקיד חשוב.
אז בואו רגע נפסיק ״לרדת עליה״, באומץ נודה שהיא חלק מהחיים, ונקשיב לה ונלמד ממנה.

וגם היא, כמו כל הרגשות, באה להאיר לנו על צורך פנימי.
לפעמים זה יהיה לשמור על משהו שחשוב ויקר לי. זה יכול להיות חפץ וזו יכולה להיות תשומת לב או אהבה של אדם מסויים.
לפעמים זה יהיה מתוך רצון גדול שגם לי יהיה את מה שיש לאחר. זה יכול להיות בגד או חופשה או הצלחה או תשומת לב…

אם תעצרו רק ותקשיבו,
תגלו שגם אתם כמוני, מקנאים לא מעט, לפעמים בעוצמה נמוכה, לפעמים בעוצמה גבוהה.
ושם הסיפור באמת. בעוצמה הגבוהה. שזה ממש מכווץ וכואב ושורף מפנים.
המון אנרגיה יכול לייצר הרגש הזה.
אז מה אפשר לעשות עם זה!?

אם יש לך עניין להקל קצת את התחושה הזו, אז הנה כמה דרכים לאיך?:

  1. להבין את מה שכבר נאמר: זה רק רגש!
    זה לא הופך אותך לאדם רע, צר עין או עם לקות מוסרית.
    זה רק מוכיח שאת אנושית.
    נסי רגע לחשוב על הסיטואציה שעולה בך הכאב הזה, ועכשיו תאמרי:
    ״אני בסך הכל מקנאה, וזה בסדר!״
    ותראי איך עכשיו זה כואב, אבל קצת פחות.  
     
  2. לקנא זה כואב, לפעמים כשאני ברגש, אני לא באמת פנויה לחשוב על מה? למה? ואיך? אני פשוט כואבת.
    כשאני כואבת, אני מרחיקה את עצמי, באופן זמני, ממקור הכאב.
    נפגשת פחות אם אפשר, עוקבת פחות בסושיאל… עד שהעוצמה קצת פחות, ואז אני מתפנה למקום של להבין.
     
  3.  אני מקנאה בגלל מה שחסר לי! אבל מה זה בעצם?
    כאן אני מזמינה אותך לעצור רגע ולהבין: מה חסר לך בעצם?
    עוד פרגון לעצמך? עוד פרגון מהסביבה? אולי להרגיש שייכת או להרגיש בשליטה? אולי להצליח להתמיד או תחושת הוגונות?
    אלו רק כמה דוגמאות לצרכים שמובלים אותנו בחיינו. 
    תעצרי ותביני מה המשמעות של החוסר שאותו את חווה.
    עכשיו שהבנת, תשאלי את עצמך:
    באיזה אופן אני יכולה לקבל עוד מֿ*שם הצורך*?
    תמצאי לעצמך אסטרטגיה חלופית למלא את החסר או לפחות לעשות את הצעד הראשון בדרך לשם. 

     
  4. הדלק של הקנאה נמצא בהשוואה.
    לראות מה מישהוא אחר הוא ״כן״ וכמה אני ״לא״.
    אז אל. אני יודעת זה לא פשוט אבל זה גם סופר לא הוגן כלפייך להיכנס להשוואות.
    זה שמישהו יותר, לא אומר שאת פחות. זה פשוט אומר שהוא במקום שונה ממך.
    והקטע הוא שהוא גם התחיל במקום אחר, היו לו תנאים אחרים והתמודדויות שונות משלך.
    אז זה ממש לא הוגן להשוות! 
    כשאומרים על מישהו שהוא קנאי, מתכוונים לדרך שבה הוא מתנהג.
    בדרך כלל זה הנסיון לבטל או לגמד הצלחה של מישהו אחר.
    זה איזשהי מנגנון הפחתת כאב אצלנו, רק שלהקטין אחרים לא באמת הופך אותנו לגדולים יותר.
    זו רק אשליה אופטית. נשארנו באותו הגודל. 
     
  5. אז איך לגדול באמת?
    התבונני במושא הקנאה שלך, ותשאלי את עצמך: 

    הדבר הזה שאני רואה – האם אני מאחלת אותו לעצמי באמת? האם באמת היה מתאים לי את זה כאן עכשיו ובאותו האופן?
    האם אני באמת מוכנה לוותר על מה שנדרש?מה מתוך זה אני מאמצת?
    מה היא עשתה או עושה כדי להשיג את זה ואני עוד לא עשיתי / ניסיתי מספיק?
    תלמדי אותה והפכי את ההשוואה להשראה!
    תמירי את האנרגיה הזו שמסתובבת בתוכך ושורפת לאנרגיה של לעשות חדש ואחרת. לדלק מנועים!


וגם, חשוב שתזכרי:
הקנאה באה בגלים.
היא פה, והיא תחלוף.
 
תכיפות ומשך הגל שלה, תלוי ישירות במסע הצמיחה שלי.

אם מצאת את עצמך בין המילים, תכתבי לי.
אם היה כאן משהו משמעותי, תחלקי איתי.
אם הבנת אבל לא עד הסוף, או לא הצלחת להעביר מהתאוריה למעשה, תעשי לי סימן וננסה ביחד.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ידע ומחקר
סיון בכרך

הביולוגיה של הטמפרמנטים

מה היא אישיות בעצם? כולנו משתמשים במילה הזו, אבל מה זה בעצם אומר. יש כל מיני דרכים להגדיר ולתאר אותה, איגוד הפסיכולוגים האמריקאי מגדיר: הבדלים

לכתבה המלאה »
ידע ומחקר
סיון בכרך

סגנונות תקשורת למתחילים

סגנונות תקשורת הם מודלים פסיכולוגיים שמשתמשים לתיאור והבנת ההבדלים האישיים בין אנשים. הם מתייחסים למאפיינים פסיכולוגיים מתמשכים ויציבים הקשורים לאופן התנהגות והתגובות הרגשיות של האדם.

לכתבה המלאה »
אסימונים
סיון בכרך

היעוד בחיים

יעוד בחיים: קיים בכלל דבר כזה? האם יש אחד כזה לכל אחד ואחת מאיתנו? האם קיים יעוד אחד או יותר? האם הוא קבוע או משתנה?

לכתבה המלאה »
אסימונים
סיון בכרך

אבק כוכבים

אבק כוכבים. זה החומר שכולנו נוצרנו ממנו. כל אחד ואחת מאיתנו, כולנו,נוצרנו מאבק כוכבים. בכל אחד ואחד מאיתנו,בכולנו,קיים ניצוץ שיכול להאיר,בין אם השתקפות של אור

לכתבה המלאה »

לקבלת המדריך במתנה לחצי כאן

אנחנו חברות כבר?

הרשמי לניוזלטר שלי וקבלי כתובת חדשות, מידע ומדריכים ישירות אלייך למייל